בליווי תעסוקתי, חיזוק תחושת שליטה נעשה באמצעות פירוק משימות לצעדים קטנים, הבחנה בין מה שנמצא בשליטת האדם לבין מה שאינו בשליטתו, עידוד בחירה מודעת ושימוש בשפה שמחזירה שליטה-  מ'אין לי ברירה' ל'אני בוחר', ומ'אני חייב' ל'אני מחליט'.

שילוב בעשייה יוצר סדר, מסגרת ומשמעות. כאשר אדם מרגיש שהוא תורם, עומד במטלות ומשפיע על סביבתו, תחושת חוסר השליטה מצטמצמת, לצד חיזוק תחושת המסוגלות.

חיזוק המסוגלות התעסוקתית מתחיל בהכרה בכוחות קיימים. כישורים שנצברו לאורך שנים אינם נעלמים, לעיתים הם מוסתרים מתחת למשקל הנסיבות. מיפוי כישורים, ניסיון, חוזקות והצלחות עבר מחזיר לאדם ראייה של עצמו כבעל משאבים.

שמירה על רצף תפקודי חשובה במיוחד. גם עשייה קטנה - שעות ספורות של עבודה, השתתפות בהכשרה או התנדבות - יכולה להיות עוגן שמונע ניתוק ומחזק את תחושת המסוגלות התעסוקתית.

תהליך שיקום תעסוקתי, החוסן הוא כוח פנימי מרכזי המאפשר לאדם לנוע ממצב של קיפאון, חשש או חוסר אמון ביכולתו, לעבר פעולה ושינוי. הוא משפיע על היכולת לנסות מחדש, להתמודד עם כישלונות ואכזבות, לבקש עזרה, להתמיד לאורך זמן ולקבל החלטות גם כאשר הדרך אינה ברורה לחלוטין. ככל שאדם חווה את עצמו כבעל יכולת להשפיע על מצבו, כך גדלה נכונותו לקחת חלק פעיל בתהליך השיקום.

חוסן נבנה באמצעות התנסויות מדורגות, תרגול, הצלחות קטנות, קבלת משוב, רכישת מיומנויות וחיזוק תחושת המסוגלות. חשוב לאפשר לאדם לפעול בקצב המתאים לו, לבחור מטרות ריאליות ולזהות התקדמות גם כאשר היא חלקית.

בתהליך הליווי ניתן לחזק תפיסת עתיד באמצעות בירור ערכים, מקורות משמעות ומטרות קצרות טווח שמתחברות לעתיד רחב יותר. תרגילים של 'עבודה מהעתיד אל ההווה' יכולים לסייע: לדמיין שההצלחה כבר התרחשה ולשאול אילו צעדים הובילו אליה. במצבי משבר וקושי, חשוב לשים דגש על התבוננות קדימה אשר מותאמת למסוגלות של האדם באותה עת. לעיתים קיים קושי לראות רחוק מדי וזה אף עשוי להתפרש כמאיים או מרתיע. לכן, תפיסת העתיד והסתכלות רחוק קדימה משרתת מטרה של מציאת מנוע פנימי עמוק המחובר לערכים שחשובים לאדם. בשונה מתהליך תעסוקתי רגיל, תמונת העתיד לא בהכרח הופכת לתוכנית פעולה אלא מתפקדת כתזכורת למשאלות הלב. בנוסף, על מנת לייצר התקדמות, ניתן להגדיר מטרות קצרות טווח, מאד ממוקדות וברות ביצוע.